מודה אני?

איך היום הראשון והשמשי של האביב גורם לכם להרגיש? לי הוא גרם להרגיש אסירת תודה. על מה תודה, תשאלו? הרי זה הטבע, העונות מתחלפות כל שנה, ואחרי חורף מגיע אביב. נכון, אבל האם זה באמת כל כך מובן מאליו? הרי רק לא מזמן גשם וקור שלטו בחוץ, והנה, השמש יצאה וזה עושה לי כיף.

אבל תגידו, כמה באמת, עם יד על הלב, יוצא לכם לחשוב על דברים שאתם אסירי תודה עליהם?

כמו שכבר אמרנו בעבר, תחום הפסיכולוגיה החיובית מורכב מדברים שאנחנו לא כל כך רגילים לחשוב עליהם. אנחנו הרבה יותר מורגלים לחשוב על הדברים השליליים, אלה שלא מתפקדים, שדורשים פתרונות, על המשברים בחיינו. אם הייתם מנהלים "יומן מחשבות", בו הייתם רושמים את כל המחשבות שלכם ביום, וממקמים אותן על הספקטרום שבין מחשבה שלילית לחיובית, איפה היה עומוד הממוצע שלכם?
החשיבה החיובית שלנו לרוב אינה מאומנת ומפותחת כמו זו השלילית, פשוט כי לא הורגלנו אליה.

אז בחזרה לשאלה שלי, כמה יוצא לכם לעצור ולהעריך את החיובי בעולם? נכון שלא הרבה? וחבל.
מחקרים רבים מראים כי לאופטימיות ולהכרת תודה יש תפקיד בהגנה עלינו. כך, למשל, נמצא כי הכרת תודה - ההרגל לשים לב ולהעריך את החיובי בעולם - מקושרת ליכולת התמודדות טובה יותר ושעורי לחץ ודכאון נמוכים יותר בעתות משבר, ואפילו לדפוסי שינה טובים יותר. כמו כן, רמת הכרת תודה נמוכה מקושרת לעיבוד שלילי שיטתי של ארועים חברתיים (רואים עזרה כפחות בעלת ערך, או מחפשים מניע נסתר), ואפשר להבין כיצד זה תורם למצב הרוח הכללי שלנו. אז בעצם, האם אני אומרת שאפשר להוריד את רמת הלחץ והדכאון בחיים בעזרת הכרת תודה? בהחלט כן.

זה עובד ככה: הכרת תודה הינו, כאמור ההרגל לשים לב ולהעריך את החיובי. כשאנחנו מרגילים את עצמנו להרגל חיובי, אנחנו קודם כל מאזנים את כמות ההרגלים החיוביים והשליליים. נכון שאנחנו לא רוצים שהממוצע שלנו יישאר בצד השלילי?

ככל שהרגל הכרת התודה ישתרש והמח יתאמן לשים לב ליותר ויותר דברים טובים ויפים מסביב, כך, פשוטו כמשמעו- תרגישו טוב יותר בחיי היומיום שלכם. טוב יותר עם הסביבה שלכם. טוב יותר עם עצמכם.

אז איך עושים את זה?

חישבו על משהו נחמד שקרה לכם היום. אין צורך לחפש ארוע גדול. רוב החיים שלנו מורכבים מארועים קטנים. חישבו על משהו טעים שאכלתם, כלב חמוד שראיתם ברחוב, שיחה נחמדה עם מוכר במכולת. משהו שעשה לכם נעים.

עכשיו עיצרו, עיצמו עיניים ותחשבו רגע על הרגש הזה, הנעים. יש סיכוי שבלי ששמתם לב, עלה לכם חיוך על הפנים.

זה ההרגל שאנחנו רוצים לאמן. חיזרו על התרגיל כמה שיותר, בכמה שיותר סיטואציות, ובעיקר לפני השינה. התחילו ב-3 ליום והגבירו בהדרגה. לאט לאט, תרגישו שאתם מתחילים לעשות את העצירה הזו כשהארוע עצמו קורה, כלומר, לשים לב אונליין.
היות ואחד מהתחביבים שלי הוא צילום, אני בוחרת להנציח את הרגעים הללו באמצעות תמונות. כמו זו שכאן. אתם מוזמנים לאמץ :)

לחילופין אפשר לשים ליד המיטה קופסא יפה, ניירות ועט, ולפני השינה לכתוב כמה רגעים כאלו, ולשים אותם בקופסא. אם תתמידו בכך חודש, מעבר לשינוי החשיבתי החיובי, אני מבטיחה לכם חוויה בלתי נשכחת כשתפתחו את הקופסא ותקראו כמה דברים טובים קרו לכם בחודש הזה!
 

לחיים טובים יותר!

אלכסנדרה.